הצהרת הון

הצהרת הון הינו דוח שחל על תושב ישראל החייב לדווח לרשות המסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו בתאריך מסוים.

הצהרת הון נדרשים להגישה רק מי שחייבים בהגשת דוח שנתי על הכנסות, כלומר עצמאים ובעלי חברות, וכן שכירים שהכנסתם עולה על סכום מסוים שנקבע בתקנות. יש למלא רק לפי דרישה מפורשת של רשות המסים. לאחר הגשת הצהרת הון אחת, יידרש הנישום (אותו אדם שיש לו “תיק במס הכנסה”) להגיש אחת לכל כמה שנים הצהרה נוספת או במקרים בהם עולה חשד  של העלמת הכנסות.

מבנה הצהרת הון

ההצהרה כוללת דיווח מפורט על רכושו של הנישום (יחיד, בני זוג או משפחה), ובכלל זה נכסים והתחייבויות במישור העיסקי כגון : מבנים מסחריים שברשותכם, מגרשים, שותפויות, מלאי, כסף בקופה וסכומים שחייבים לכם(לקוחות וכו’). לצד זה גם התחייבויות כמו: הלוואות על העסק, חובות לספקים, מצב החשבון בעסק ועוד. נכסים והתחייבויות במישור הפרטי כגון : דירה,  בית או מגרש, תוכניות חיסכון, תוכניות פנסיה וניירות ערך, מזומנים, כלי רכב, תכולת הדירה,תכשיטים, יצירות אמנות, זכויות שיש לו בנכסים אחרים, וכדומה. במקביל, נרשמות בהצהרה כל התחייבויותיו של המגיש, ובכלל זה: התחייבויות כספיות לאנשים חברות, משכנתאות והלוואות.

ההפרש בין הנכסים והרכוש בבעלותו פחות ההתחייבויות, הוא הסך הכולל של ההון עליו מצהיר הנישום.

כל נכס או התחייבות אשר מדווחים בהצהרה, מוגשים בליווי מסמכים לאימות הרישום. כך למשל, מצורפים אישורי בנקים, קופות גמל, נסח דירה, או רישיון רכב וכדומה. לאימות פרטים יוצאי דופן, כמו מתנה בשווי גדול מהרגיל – יצורף מסמך המאמת את קבלת המתנה. מסיבה זו כדאי לשמור כל מסמך הנוגע לרכישת נכס או לקבלת הכנסה חריגה.

חשיבותה של הצהרת ההון

הצהרת הון היא אחד הכלים העיקריים המשמשים את פקיד השומה בבואו לבדוק האם דיווחיו של הנישום על הכנסותיו משקפים את המציאות והאם שילם כראוי את המסים שהוטלו עליו או התחמק מהם.

הבדיקה נעשית בדרך של השוואה בין הצהרות הון שהוגשו לאורך מספר שנים. עיקרה: האם הונו של הנישום גדל בצורה סבירה, התואמת את הדיווחים שהגיש בדו”חות השנתיים למס הכנסה, או שיש פער בלתי סביר. כך למשל מי שמצהיר פעם אחת על הון הכולל דירה אחת בבעלותו, ובהצהרה הבאה יצהיר על דירות ומגרשים נוספים שבבעלותו, בעוד הוא מדווח מדי שנה על הכנסות נמוכות – ייראה הדבר בלתי סביר בעיני הבודק. אלא אם כן יצהיר הנישום על מקורות הכנסה אחרים כגון ירושות או מתנות.

פקיד השומה נעזר בבדיקותיו ב”טבלאות מחיה” המשקפות ממוצע של הוצאות מחיה התואמות למגיש ההצהרה. בנוסף נבדקים רישומים שונים המופיעים במאגרי מידע הנמצאים ברשות פקידי שומה: כמו מספר הנסיעות לחו”ל.

כאשר נראה לפקיד שומה כי הונו של הנישום גדל בצורה בלתי סבירה, והסבריו של הנישום לא הניחו את דעתו, הוא עלול להגיש לו דרישה לתשלום מס המשקף לדעתו את הגידול בהון. לעיתים קרובות נדמה לאזרח כי פקיד השומה נוהג בשרירות לב בעת הקביעה, וענייני שומות באים לדיון בבית המשפט. במקרים כאלה בדרך כלל מוטלת על הנישום חובה להוכיח כי דיווח כראוי על הכנסותיו וכי הפער בין שתי הצהרות ההון סביר.

מטרות נוספות

באמצעות הצהרת הון יכול פקיד השומה לבדוק מקורות הכנסה נוספים של הנישום. אם למשל יש לו מספר דירות , יש להניח כי הוא נהנה מהכנסות נוספות בגין השכרת דירה.

באמצעותה יכול פקיד השומה לאתר נכסים של צד ג’. אם למשל נרשמה הלוואה בסכום גבוה של צד ג’ למגיש ההצהרה, יבדוק פקיד השומה את נכסיו לאמת את יכולתו להלוות סכומי כסף גדולים.

הצהרת הון ראשונה

הצהרת הון ראשונה, נדרשת בדרך כלל עם המעבר של אדם למעמד של נישום החייב בדיווח שנתי על הכנסותיו (פתיחת עסק עצמאי או הקמת חברה בע”מ). לאחר מכן יידרש אחת לכל כמה שנים להגיש הצהרת הון נוספת.

הצהרה ראשונה שקיבל הנישום, היא החשובה מכל ההצהרות הבאות, כיוון שהיא מהווה את הבסיס לכל הבדיקות שיבואו בשנים הבאות, ולכן על רואה החשבון לסייע לנישומים לדקדק יותר ברישומי הצהרה זו ולא להחסיר כל דרך אפשרית למיצוי הרישום אשר ייטיב עמם.

במידה וקיימת דרישה להצהרת הון אשמח מאוד לסייע בכל שאלה, הבהרה והדרכה וכן לערוך עבורך דוח הצהרת הון. הינך מוזמן להתקשר ישירות לרואה חשבון דודי נגר בנייד מס’ 052-600-1951 או 03-790-1666.